חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חוק הבוררות, תשכ"ח-1968
חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 1
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשל"ד)
לענין חוק זה -
"הסכם בוררות" - הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;
"בורר" - בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר-חליף;
"פסק בוררות" - פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק-ביניים;
"פסק בוררות-חוץ" - פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל;
"בית המשפט", חוץ מן האמור בסעיפים 5 ו-6 - בית המשפט המחוזי.
פרק ב': הסכם בוררות
2. הוראות מכללא (תיקון: תשס"ט)
רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם.
3. סייג להסכם
אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים.
4. חילופי צדדים ובוררים
הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, וסמכותו של בורר על פי הסכם בוררות מוקנית גם לבורר-חליף, והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם.
5. עיכוב הליכים בבית המשפט
(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשל"ד)
לענין חוק זה -
"הסכם בוררות" - הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;
"בורר" - בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר-חליף;
"פסק בוררות" - פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק-ביניים;
"פסק בוררות-חוץ" - פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל;
"בית המשפט", חוץ מן האמור בסעיפים 5 ו-6 - בית המשפט המחוזי.
פרק ב': הסכם בוררות
2. הוראות מכללא (תיקון: תשס"ט)
רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם.
3. סייג להסכם
אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים.
4. חילופי צדדים ובוררים
הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, וסמכותו של בורר על פי הסכם בוררות מוקנית גם לבורר-חליף, והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם.
5. עיכוב הליכים בבית המשפט
(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>
